בין המלחמות ולאחריהן ( ב ) : תנועה, חברה וחינוך | 613 הוותיקים, שהייתה הומוגנית מבחינה גילית, הגיעה בבת אחת לגיל זקנה, מעל 65 . המעבר אירע ברוב הקיבוצים הוותיקים בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים . התנועות הקיבוציות החלו לתת דעתן על בעיית הקשישים בקיבוצים ובברית התנועה הקיבוצית הוקם מדור מיוחד שהחל לרכז מידע 40 רוב גרונטולוגי ולייעץ לקיבוצים בעל-פה ובכתב כיצד לטפל בקשישים . החברות והחברים שהגיעו לסף הזקנה לא יכלו להמשיך בעיסוקיהם הקודמים, שבמקרים רבים כללו עבודה פיזית . נוצרה בעיה כלכלית של עומס סוציאלי בחברה הרואה עצמה מחויבת להעניק ביטחון סוציאלי מלא לכל חבריה : היחס בין מפרנסים לקשישים השתנה לרעת המפרנסים . בקיבוצים הוותיקים נוצר, כאמור, מעין ׳חלל דמוגרפי׳, שכן ההבדל הגילי בין המייסדים לבנים היה כ- 20 עד 30 שנה ושכבת הביניים של בני 30 עד 50 הייתה מצומצמת . עתודות כוח האדם עבור הקיבוצים הוותיקים נכחדו בשואה ואלה שהיו קיימות הופנו ברובן להקמת קיבוצים חדשים בשנים 9 / 1948 ובהמשך להשלמת הקיבוצים הקטנים . רק בכמה מקרים יוצאי דופן ובגלל מצוקות חברתיות קשות הופנו בשנות החמישים והשישים גר...
אל הספר