בין המלחמות ולאחריהן ( ב ) : תנועה, חברה וחינוך | 607 לקלוט את הבן והבת גם אם הם חוזרים בגיל הזה ורק אז מתחילים את מסלול הלימודים והעבודה . הרוב המכריע של היוצאים היו בנים . רק כ- % 20 מהיוצאים באותה עת היו בנות קיבוץ . שנת החופש נלקחה בדרך כלל אחרי שנת עבודה בקיבוץ לאחר השירות הצבאי . בשלב ראשון יצאו הבנים למספר חודשי עבודה בעיר כדי לצבור כסף לטיול ולאחר מכן יצאו למספר חודשי טיול . לאחר הטיול היו הבנות והבנים חוזרים לקיבוץ, או עוזבים . היציאה לשנת חופש הונעה במידה רבה מהרצון לחוות חוויות והנאות ומשאיפה לבחינה עצמית של היכולת להסתדר באופן עצמאי, ללא הקיבוץ ורחוק מההורים, יותר מאשר רצון להרחבת אופקים . גם לשאיפה לקחת תקופת נופש ללא מחויבות אחרי השירות הצבאי שדרישותיו הגופניות והנפשיות הן בדרך כלל גבוהות, היה חלק נכבד ברצון הבנים לצאת לשנת חופש . בניגוד לשנת השירות המוקדמת, שנת החופש אינה מחזקת את הזיקה לקיבוץ, ובמקרים רבים היא רופפה אותה . שנת החופש תרמה להגדלת שיעור העזיבות, כי היא חיזקה בבני ובנות הקיבוץ את התודעה של היכולת להסתדר בחברה הלא קיבוצית בכוחות עצמם . המזכירות החליטה שיציאה...
אל הספר