ד. הנהירה להשכלה גבוהה

בין המלחמות ולאחריהן ( ב ) : תנועה, חברה וחינוך | 603 יציאה ללימודים בסמינרים רעיוניים ובקורס הדו-שנתי באפעל המקנים השכלה כללית והשקפת עולם . העובד המשכיל בעל השכלה כללית והשקפת עולם היה הדמות הנשאפת של חבר הקיבוץ, לא מומחה בעל תואר . השתתפות בסמינר הדו-שנתי של הקבה״מ באפעל הייתה על חשבון מכסת הגיוס לתנועה ולכן לא נחשבה כמכבידה על הקיבוצים . הקיבוצים באותה עת אישרו לימודים על- תיכוניים במוסדות מעניקי תארים כמעט אך ורק לצורכי הקיבוץ – הוראה, חקלאות, הנדסה, ניהול משק קיבוצי, סיעוד וכד׳ . לימודים באוניברסיטה לשם מימוש רצון אישי היו נדירים יחסית ובחלקם ניתנו, במימון התנועה, למי שנחשבו מתאימים ביותר והיו מיועדים להיות מרצים בסמינרים של התנועה או בסמינר הקיבוצים . בשנות השישים והשבעים גבר הצורך בהתמחות מקצועית בתחומי המשק והחברה וגבר הרצון ללימודים באוניברסיטה בקרב הדור השני, שראה רבים מבני גילו העירונים מן המעמד הבינוני הולכים ללימודים באוניברסיטה . כאמור, הקבה״מ התמודד עם הדרישה באמצעות מוסדותיו ההשכלתיים העצמיים – הקורסים הדו-שנתיים באפעל ובפקולטה לחקלאות ברחובות, אבל בשנות השבעים הצטרף ל...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית