ב. בעיות חינוך

בין המלחמות ולאחריהן ( ב ) : תנועה, חברה וחינוך | 593 החינוכיים של בתי הספר האזוריים לא שינו את המגמה השלטת ולאט-לאט דעכו . שליחת בני שכבת הנעורים לבתי ספר אזוריים החלישה את פעילות החטיבה והפעילות החברתית של בני השכבה בקיבוצים . הדגש עבר מפעילות חברתית ורעיונית המיועדת לחנך לחיי קיבוץ לדגש על הישגים לימודיים והתכוננות למבחנים לקבלת תעודת הבגרות . לפי החלטות הקבה״מ, בחינות הבגרות בבתי הספר שבהם לומדים ילדי הקבה״מ יתקיימו אחרי גמר הלימודים בכיתה י״ב . אנשי חטיבת הבנים טענו כי יש להעביר את הבחינות לתקופה שלאחרי השירות הצבאי, מפני שעריכת הבחינות במועד המוקדם יותר מתנגשת עם הגיוס המוקדם של הבנות והבנים לתנועה . לאחר דיון החליטה המזכירות שהמצב יישאר לפי ההחלטות הקודמות . קליטת ילדים ונוער צריכה להימשך ועל החטיבה להמשיך ולפעול הן במסגרת התא המקומי והן במסגרת בית הספר האזורי . בהחלטות הכלליות בירכה המועצה ב- 1971 על האפשרות לקיים פלורליזם חינוכי גם במסגרת הרפורמה, כלומר לאפשר לתנועה הקיבוצית להיות אוטונומית בתחום החינוך, וזאת במסגרת האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך שסמכויותיו ותחומי פעולתו ה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית