ה. חטיבת בני הקבה״מ בשנות השבעים

566 | חלוץ ללא מחנה הקבה״מ בחר באפשרות השנייה . לכאורה נפלה הכרעה, אבל הפרובלמטיקה של חטיבה רצונית או מחייבת המשיכה ללוות את החטיבה גם בשנות השבעים . מה שלא התקבל בהצבעה בהרמת ידיים ( הכרעה דמוקרטית ) הוכרע באמצעות ׳הצבעה ברגליים׳ . מי שלא היה מעוניין בפעילות החטיבה פשוט נעדר ממנה, גם כאשר פורמלית הוא היה שייך לתא החטיבה . כוח הכפייה של תאי החטיבה 56 כלפי בני ובנות הקיבוץ היה בשנות השבעים חלש למדי . מייסדי החטיבה ראו אותה כתנועה שאינה מורדת בדור הראשון אלא מחנכת להמשכיות הקיבוץ ושיפורו, פועלת למען שמירה על עקרונות השוויון והשיתוף ונאבקת נגד הפרתם . בפועל, כולם השתתפו בפעילויות החברתיות הגדולות של החטיבה – כינוסים, טיולים וכד׳ . אבל רק מיעוט בקרב בני ובנות הקיבוצים היו ממש פעילים בתאי החטיבה המקומיים . הרוב היו אדישים למדי, בעיקר בשנים שבהן כבר לא הורגשה ההתלהבות הראשונית מעצם הקמת החטיבה, והקבה״מ כבר השתקם מפצעי הפילוג והתבסס כלכלית . המחסור במדריכים ראויים בוגרי צבא העיק גם על החטיבה בכל שנות קיומה . המאמצים לגייס מדריכים הצליחו חלקית בלבד . הרוחות המנשבות בחברה הישראלית, של חומרנות, ...  אל הספר