בין המלחמות ולאחריהן ( א ) : דמוגרפיה, התיישבות וכלכלה | 555 רוב הקיבוצים שהוקמו אחרי מלחמת ששת הימים בשטחים שמעבר לקו הירוק סבלו ממחסור בחברים ומאי יציבות של האוכלוסייה, כלומר עזיבות רבות ובעיקר מחסור בחברים מנוסים בתחומי המשק והחברה שיוכלו למלא באופן נאות תפקידים בתחומים אלה . האמצעי העיקרי של המזכירות, בנוסף לבנות ובני השנתון שנשלחו לסייע לקיבוצים הנזקקים, היה כאמור, גיוס חברים ותיקים יחסית מקיבוצים אחרים לפרקי זמן זמן מוגבלים . בקיבוצים עם מספר ילדים קטן או אף ללא ילדים השתדלה המזכירות לגייס משפחות לעזרה מהקיבוץ האומן, אבל נתקלה בקשיים מרובים בגלל התנגדות של הקיבוצים וכן 20 אי רצון של המשפחות . כאמור, מדיניות ההתיישבות של הקבה״מ אחרי מלחמת ששת הימים הייתה להקים קיבוצים חדשים באזורים בעלי חשיבות ביטחונית אסטרטגית וריקים יחסית מפלסטינים או אוכלוסייה ערבית אחרת, כמו רמת הגולן, בקעת הירדן ופתחת רפיח . מדיניות זו הפכה לבלתי רלוונטית אחרי עליית הליכוד לשלטון והקמת יישובים בלב אוכלוסייה ערבית צפופה כמו יהודה שומרון . גם אחרי המהפך המשיך הקבה״מ לפעול לפי מדיניות ההתיישבות שלו ולהציגה כחלופ...
אל הספר