464 | חלוץ ללא מחנה ל- 6900 . ברוב שנות החמישים היה מספר הילדים הנקלטים גבוה בכ- 500 ילד מאשר בשנות השישים . סימן לירידה בקליטת ילדי החוץ . בכיתות ההמשך, ט׳ עד י״ב, למדו בתשכ״ב כ- 2500 תלמידים, מהם 680 נקלטים ( % 3 . 27 ) , ו- 1810 בני קיבוצים ( % 7 . 72 ) , מה שמראה שקליטת ילדי חוץ הייתה ברובה בכיתות 55 קבוצות ילדים משבעה קיבוצים למדו באותה שנה בבתי ספר של הבוגרות . קיבוצים שכנים, מפני שלא ניתן היה לפתוח כיתה עם מספר זעום של ילדים . קליטת חברות הנוער בקיבוצי הקבה״מ הלכה והצטמצמה . אם ב- 1954 היו בקבה״מ 52 חברות נוער, הרי ב- 1960 היו רק 25 חברות, ב- 1966 16 וב- 1976 לא היו כלל . הגורמים לכך היו שניים : חוסר רצון של הקיבוצים להמשיך ולהשקיע במשימה החינוכית שפירותיה לא היו מובטחים כלל, והעדר חברים בעלי יכולת חינוכית שירצו לחנך חברת נוער . מספר קיבוצים המשיכו לקלוט נוער ישראלי משכבות המצוקה במסגרת מה שקראו אז ׳הכשרות צעירות׳ שהיחס בין לימודים לעבודה בהן נטה במידה רבה לכיוון העבודה, לעומת חברות הנוער שהיחס היה יותר לכיוון הלימודים . פינות נוער, מבנים שהקמתם מומנה על-ידי הסוכנות ועליית הנוער...
אל הספר