452 | חלוץ ללא מחנה הייתה העסקת המתנדבים מצומצמת יחסית . אחרי המלחמה הוכפל פי כמה זרם המתנדבים וכמעט בכל קיבוץ היו עשרות מתנדבים, שהועסקו בעבודות הנ״ל . קיבוצים שגידלו כותנה וקטפו עם קטפות לקחו שכירים ללקט של % 10 מהיבול שנשארים לאחר הקטיף המכני . מזכירות הקבה״מ שללה זאת בתוקף והחליטה להודיע לקיבוצים הללו כי הלקט יתבצע בעבודה עצמית או שלא 31 הופעת מלקטות מכניות חיסלה בפועל תופעה זו . יתבצע כלל . פרקטיקה נוספת של קיבוצים הייתה מכירת יבולים בשדה לקבלן או סיטונאי שהביא את הפועלים שלו לאיסוף היבול . מזכירות הקבה״מ ראתה זאת 32 כעבודה שכירה מוסווית וחיפשה דרכים להיאבק בתופעה . למרות הטכנולוגיה והגיוסים היו מספר קיבוצים ששכרו גם עובדים זמניים לעבודות המוניות בחקלאות, בעיקר ערבים ישראלים, גברים ונשים, כי כבר בשנים שלפני מלחמת ששת הימים כמעט לא היו יהודים זמינים לעבודה זו . היו אלה עובדים זולים ולא מאורגנים שהובאו על-ידי ראיסים ( קבלני כוח אדם שפעלו אז במגזר הערבי ) והועסקו בתנאי ניצול קשים . בכמה קיבוצים הועסקו פועלים ערבים גם כעובדים קבועים בענפי חקלאות . היו גם כמה קיבוצים שיצרו שותפות עם גו...
אל הספר