ג. עלייה דמוגרפית מתונה וקיפאון התיישבותי

שנות השישים ( א ) : התבססות כלכלית וקיפאון דמוגרפי והתיישבותי | 405 וקרוביהם, 190 שונים . סך הכל כ- 24 אלף נפשות . הגידול לעומת 1960 היה ב- 1200 נפשות, שהם % 4 . 5 . מספר החברים עלה יותר מהגידול הכולל – 1828 חברות וחברים נוספו . פירוש הדבר כי בסוגי אוכלוסייה אחרים חלה ירידה מסוימת . בשנים 1960 – 1965 התקבלו לחברות בקיבוצי הקבה״מ בין 4000 ל- 4500 חברות וחברים . ההפרש בין תוספת זו לתוספת הנטו, ,1828 מלמדת על עזיבה של כ- 2500 חברים / ות . הקיבוצים הגדולים גדלו, במספרים מוחלטים, יותר מהקטנים, ככל הנראה בגלל אפשרויות תעסוקה ותנאי קליטה טובים יותר . המיתון של 7 / 1966 לא הגדיל את מספר הפניות להתקבל לקיבוץ וועדת הקליטה טיפלה באותה עת 45 רק בכמה עשרות משפחות ובודדים בשנה . שיעור בני הדור השני בקיבוצים הוותיקים עלה . % 4 . 43 מחברי הקיבוצים הוותיקים היו ב- 1967 בני שכבת הגיל 20 – 35 . % 75 מהם היו בני הדור השני . הפער הדמוגרפי בקיבוצים הוותיקים עדיין נשאר . בני שכבת הגיל 35 – ,49 46 שכבת הביניים, היוו פחות מ- % 17 מכלל החברים בקיבוצים הוותיקים . ברוב הקיבוצים הצעירים הייתה עלייה דמוגרפית מתונה,...  אל הספר