שנות השישים ( א ) : התבססות כלכלית וקיפאון דמוגרפי והתיישבותי | 387 תחומים : בעלי חיים ( רפתות ולולים ) , מטעים ( בהתאמה לאזור ) וגידולי שדה למיניהם . בדרך כלל היו בין שבעה לתשעה ענפי חקלאות בקיבוץ, במקום עשרה ויותר בעבר . המבנה הזה אפשר יותר התמקצעות של עובדי הענפים שמעתה לא היו צריכים להתפזר על ענפים רבים . הסתמן גם שיפור במצב החקלאות בקיבוצים הצעירים עקב רכישת ניסיון והתמקצעות וכן הסדר הקיבוץ המודרך שביצע משרד החקלאות . היה ליווי צמוד 12 של המשרד לכל הפעילויות החקלאיות והכספיות של הקיבוצים שמצבם קשה . בתחילת שנות השישים הגיע השוק למוצרי מזון לרוויה מסוימת והחלו להיווצר עודפים במזון מן החי, בפירות ובירקות . מחירי התוצרת החקלאית היו בפיקוח והם הושארו נמוכים בגלל שיקולי מדד ( מחירים נמוכים אינם מחייבים תשלום תוספת יוקר גבוהה ) בעוד מחירי התשומות בכל התחומים עולים, כך שרווחיות המשק הקיבוצי אינה עולה בקצב ההתייעלות . בחוגי האוצר החלו לדבר על צמצום החקלאות, או לפחות הקפאתה, מגמה שהקבה״מ התנגד לה בכל תוקף . לטענת דובריו המשקיים, אין מדובר בחקלאות בלבד, אלא בשורה של ענפים הניזונים ממנה ומשר...
אל הספר