ז. המוסדות הכלכליים של הקיבוץ המאוחד

236 | חלוץ ללא מחנה צריך להיות הון עצמי, והאם נחוצות הנהלות רחבות בנוסף להנהלות הפעילות . מפעל הבנייה ומשקי הקבה״מ השאירו אצלם חלק מן ההפרש ( ההנחות ) שבין מחיר השוק לבין המחיר שגבו מן הקיבוצים עבור שירותיהם, כהון עצמי שיאפשר להם להשיג אשראי רב יותר, להתפתח ולהשתכלל . מולם עמדו נציגי קיבוצים, על פי רוב גזברים, שדרשו להעביר את מלוא ההנחות לקיבוץ, כלומר לשלם למפעלים פחות עבור השירותים שהם נותנים . על הצורך בהון עצמי בקרן הקבה״מ לא היו חילוקי דעות . ללא הון עצמי לא תוכל הקרן לערוב להלוואות שמקבלים הקיבוצים שאינם מבוססים . מזכירות הקבה״מ והפעילים המרכזיים בתחום המשקי תמכו בצבירת הון עצמי למפעלים המרכזיים כקו מנחה, אשר שיעורו נקבע על-ידי ההנהלה המרכזית של המפעלים לפי מצבו הקונקרטי של המפעל . בסופו של דבר זו הייתה ההחלטה שהתקבלה . חלק מהמתדיינים הטילו ספק בצורך של כל חברה בבעלות התנועה בהנהלה רחבה ( מועצת מנהלים ) שרק תסרבל את הפעולה, והציעו הנהלת גג רחבה אחת לכל המפעלים ולשאר – הנהלות מצומצמות . ההחלטה הייתה לפי הצעת המזכירות, להקים הנהלות רחבות ליד כל מפעל מרכזי . ההנהלות יכללו גם חברים שא...  אל הספר