ד. המשך האקטיביזם הביטחוני

הקיבוץ המאוחד בשנות החמישים ( א ) : הגדרת הזהות וחיזוק המבנה הארגוני | 211 את מקור הסכסוך הישראלי-ערבי ראה הקבה״מ במשטרים הפאודליים והראקציוניים של מדינות ערב וערביי ארץ ישראל . ישראל מייצגת לא רק את הריבונות היהודית אלא גם את הקידמה החברתית . את מדינות המערב האימפריאליסטיות – ובראשן ארה״ב ובריטניה – האשים הקבה״מ בחימוש מדינות ערב וארגונן כמערך אנטי סובייטי במזרח התיכון . את ברה״מ, למרות גישתה האנטי ישראלית שבאה לידי ביטוי בהטלת וטו במועצת הביטחון על ההצעה לאפשר שיט ישראלי בתעלת סואץ, ראה הקבה״מ בשנות החמישים הראשונות ככוח החותר לשלום עולמי מול חרחור המלחמה של האימפריאליזם המערבי ושאיפות הנקם של גרמניה המערבית המתחמשת מחדש בפיקודם של גנרלים של הוורמאכט ( הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה ) . המועצה קבעה כי אין ניגוד אינטרסים בין ישראל ועמי ערב ומי שמקיים את מצב המלחמה הם ״השליטים הריאקציונים של מדינות ערב והכוחות האימפריאליסטיים העומדים מאחריהם״ . גידול עוצמתה של ישראל יחד עם ההתקדמות החברתית במדינות ערב הם שיביאו את השלום . חשוב לזכור כי המועצה באפריל 1954 התקיימה בתקופת כהונתו של משה ש...  אל הספר