ב. מאמצי השיקום

150 | חלוץ ללא מחנה התממשה, להניא רבים מחברי מפא״י מפרישה . בפועל, הרוב הגדול של חברי מפא״י בקבה״מ פרש ובקבה״מ נשארו רק כמה מאות חברי מפא״י . בישיבתה הראשונה לאחר הפילוג החליטה מזכירות הקבה״מ על כינוס מועצה בחודש יוני ועל מימוש הרעיון שעלה עוד לפני הפילוג, לקיים בהקדם עצרת של כל בני הקבה״מ מכיתה ז׳ עד כיתה י״ב במטרה ללכדם סביב דרכה והנהגתה של התנועה . הפילוג עשה את קיום העצרת הזאת להכרחי כאחד הצעדים לחיזוק הרוח של התנועה לאחר המשבר החמור שעברה . המזכירות גם בחרה ועדת גיוס שתמצא מועמדים למילוי התפקידים שנשארו פנויים לאחר הפילוג . לאחר מספר שבועות, לאור הידיעות על דמורליזציה בחלק מהקיבוצים שהתפלגו ועזיבות העירה עקב הפילוג, החלו חברי המזכירות והנהגת הקבה״מ לבקר בקיבוצים שנפגעו ולהופיע באסיפות הכלליות כדי ללכד את הנשארים סביב הקבה״מ, דרכו והנהגתו . חודש לאחר הפילוג, ביוני ,1951 כונסה מועצה שנועדה להראות כלפי חוץ ופנים כי הקבה״מ קיים וגם אם הוכה, לא נפלה רוחו . הוא עשה זאת באמצעות ׳עשיית חשבון׳ עם חברי מפא״י שעזבו והתוויה מחדש של דרכו המשימתית . פותח המועצה היה, כמובן, יצחק טבנקין, המייסד ו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית