א. הפילוג עם חברי מפא״י ב־1951

114 | חלוץ ללא מחנה בן-גוריון תפסה מפ״ם כגימוד תפקידן של התנועות החלוציות בתהליכי בניין החברה והמשק . כל אלה גרמו בקבה״מ להשמאלה ניכרת שהתבטאה בביקורת חריפה על דרכם של מפא״י ובן-גוריון ובהגברת ההזדהות עם ברה״מ, בעיקר בקרב הצעירים והנוער . אנשי מפא״י התרעמו על הביקורת כלפי בן-גוריון 4 ותבעו מאנשי מפ״ם לא לראותו כאויב הקיבוץ . אנשי מפא״י חששו שהנהגת הקבה״מ שואפת להשליט את מפ״ם על הקבה״מ ולדחוק את רגליהם מעמדות הנהגה . לאחר פילוג מפא״י ב- 1944 הם ייסדו את ארגון חברי מפא״י בקבה״מ, שהחל לקבל החלטות מחייבות עבור הקיבוצים שבהם היה רוב למפא״י ופעל למעשה כתנועה בתוך תנועה . בתחומים בהן לא הייתה מחלוקת פוליטית, כמו בתחום המשקי וההתיישבותי, הפעולה הייתה מאוחדת . בתחומי הקליטה וחינוך הנוער היא הייתה מפוצלת . כל צד שאף לשליטה מרבית על תוספת כוח האדם שהגיעה לקיבוצים – עולים, חניכי תנועות נוער וחברות נוער – כדי לחזק את אנשיו בקיבוצים שבהם היה רוב לצד השני, או לקיבוצים שבהם היה רוב לאנשיו, כדי לשפר את מצבם בקיבוץ . אנשי הרוב במזכירות הקבה״מ טענו שאין בכוונתם להשתלט על התנועה אלא לקיים את הקבה״מ כתנועה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית