א. מציאות חברתית חדשה

80 | חלוץ ללא מחנה יזומות ) כייעור, סיקול שטחים טרשיים, ניכוש עשבייה לצידי כבישים וכד׳, כדי להוציא את העולים מחיי בטלה במעברות ולתת להם שכר כלשהו כדי שיחושו שהם עובדים ומשתכרים . במקביל לאמצעים הללו הוחל בפיתוח נרחב של המשק הישראלי : התיישבות חקלאית לשם יישוב חבלי הארץ הריקים וייצור מזון רב יותר, בניית שיכונים עבור העלייה החדשה, פיתוח תעשיית מוצרי צריכה, בעיקר טקסטיל, כדי לספק ביגוד ומוצרי צריכה בסיסיים וגם כדי לספק תעסוקה להמוני העולים החדשים . במסגרת ההתיישבות החקלאית הוקמו בשלהי המלחמה ובשנה שלאחריה כמה עשרות קיבוצים חדשים על-ידי בני דור תש״ח, שהחלו לסבול מעזיבות גדולות זמן לא רב לאחר הקמתם . במקביל וקצת מאוחר יותר הוקמו מעל 200 מושבי עולים על ידי מחלקת ההתיישבות של הסוכנות שבראשה עמד לוי אשכול, מצמרת מפא״י . מרבית המושבים אוכלסו על-ידי עולים מארצות ערב והאיסלם ומיעוטם על ידי יוצאי אירופה, ניצולי שואה . הפיתוח התאפשר בזכות יבוא ההון הגדול שהחל לזרום לישראל אחרי המלחמה – הון של יהודים ( המגבית והבונדס ) , מממשלת ארה״ב ( מלווה של 100 מיליון דולר ב- 1949 ) , ובהמשך, השילומים מגרמניה המ...  אל הספר