ט״ו. מאבקים בקבה״מ ובתנועות הנוער

50 | חלוץ ללא מחנה הנהגת הקבה״מ לא לקיים סמינר נפרד של הקבה״מ שעליו הוחלט ברוב במועצת הקבה״מ ( חברי מפא״י לא השתתפו בהצבעה ) . עמדת מפא״י בעניין זה התקבלה כהחלטה בוועידה השישית של ההסתדרות במארס 945 , אבל הקבה״מ קיים בכל זאת את הסמינר הנפרד שלו . סניפי מפא״י בקבה״מ, 34 במספר, סירבו לשלוח את חבריהם לסמינר התנועתי והקיבוצים בעלי הרוב המפא״י סירבו להשתתף במימונו בטענה שזהו סמינר מפלגתי באופיו ולכן אין סמכות מוסדות הקבה״מ חלה על עניין זה . בחלק מקיבוצי הקבה״מ התקיימו בחירות יחסיות, לפי רשימות מפלגתיות, לוועידה הט״ו שהתכנסה ביוני 946 ביגור . יחסי הכוחות היו % 6 לאחה״ע-פוע״צ ( שקמה באפריל 946 , לאחר איחוד התנועה לאחה״ע עם פוע״צ שמאל ) ו- % 39 למפא״י . בפועל הפך הקבה״מ לפדרציה בלתי רשמית של שתי תנועות בעלות זיקות פוליטיות נבדלות, מה שעשה את 67 ניהולו לבעייתי ביותר . מצב זה נמשך עד פילוגו של הקבה״מ ב- 95 . זירת מאבק נוספת היו תנועות הנוער בעלות הזיקה לקבה״מ . תנועת המחנות העולים התפלגה ב- 945 . תומכי מפא״י שהיו המיעוט בתנועה, תבעו להתאחד עם גורדוניה שקיימה זיקה הדוקה לחבר הקבוצות, שהיה נאמן למ...  אל הספר