הקואופרציה בהתיישבות היהודית הפרטית | 345 זו מערכת יישובית שהוקמה עבור חקלאים עצמאיים ללא מרכיבים קואופרטיביים מובנים במסגרת הארגונית שלה ( בניגוד למושבי העובדים שקמו מאוחר יותר ) . ההתארגנויות השיתופיות שבהן נדון להלן נבעו 'מלמטה', ביוזמה של מתיישבים, ובדרך כלל מנו רק קבוצות נבחרות של חברים ורק בחלק מן המושבות שהתאגדו כדי לתת מענה לצורך משותף או לבעיה שעלתה . מספר ההתארגנויות, תחומי פעילותן ומספר החברים בהן השתנו מעת לעת, גדלו או הצטמצמו בהתאם לנסיבות, לתהליכים שהתרחשו בסביבה היישובית או החיצונית ולהתפתחות הטכנולוגית והכלכלית בענפים שבהם עסקו . בחלק ממושבות העלייה הראשונה ניכרו ניצני התארגנויות שיתופיות מייד עם הקמתן כצורך שעלה נוכח הנסיבות הבעייתיות, החל בסוגיית הבעלות על הקרקע שעדיין לא חולקה בין המתיישבים, וכלה בהיעדר אמצעים להכנת תשתיות יישוביות ולעיבוד חקלאי של האדמה . בזמן זה, לרוב למשך שנה 4 אולם מגווןבלבד, עבדו רבים מחלוצי המושבות יחדיו במעין קבוצה שיתופית . משמעותי ובר קיימא של פעילויות קואופרטיביות במסגרת ארגון מובנה וקבוע נוצר בהתיישבות הפרטית היהודית ברחבי הארץ רק בעשור הר...
אל הספר