166 | לביאה אפלבום ומיכאל סופר העובדים ועל תפקודו כיישוב בעל מרכיבים שיתופיים, ואינם מציעים פתרונות הולמים לבעיות שנוצרות בעקבותיהם . אחת הסיבות להיעדרה של מדיניות ברורה הוא הפיחות במעמדה ובכוחה הפוליטי של ההתיישבות החקלאית, וערעור תפיסת היסוד המקורית לפיה להתיישבות יש תפקיד מרכזי בהשגת מטרות לאומיות, ומכאן גם צמצום התמיכה והמעורבות הממלכתית והציבורית בקידומה . המושב לא החל את דרכו כארגון קואופרטיבי, אלא כארגון קהילתי שנועד לסייע לחבריו להקים יישוב חקלאי . עם זאת היו בו מראשיתו יסודות מבניים המאפיינים ארגונים קואופרטיביים, כמו הפעילות הכלכלית, עקרון השוויון, הניהול הדמוקרטי והמוסדות הציבוריים והכלכליים המשותפים . מוסדות אלה, שהוקמו תחילה בהסכמה מרצון של החברים מתוך הכרה בחשיבותם לקידום מטרותיהם הכלכליות והערכיות, היו בהמשך הגרעין להתפתחותה של המערכת השיתופית הפורמלית במושבים . בעת הקמת המושבים הראשונים נתנו המוסדות המשותפים מענה לצורכי החברים שעיקר הייצור של משקיהם נועד לשימוש עצמי, אולם כעבור שנים ספורות בלבד, עם התפתחותם של המשקים החקלאיים והגידול בהיקף התוצרת המיועדת לשיווק, התעורר ...
אל הספר