חברת העובדים

חברת העובדים | 57 בשנות העשרים ושליטתה הריכוזית בהם נבעו מרצונה של ההנהגה ליצור לעצמה בסיס ועוצמה פוליטית לקידום מטרותיה החברתיות והלאומיות . זאב שטרנהל טען כי העשייה החברתית והכלכלית של תנועת העבודה נועדה לשרת יעדים לאומיים בלבד . יוסף גורני הצביע על השילוב שבין השאיפות הלאומיות, היעדים החברתיים ותפיסת העולם הסוציאליסטית כדרך להבנת דרכה של תנועת העבודה . יצחק גרינברג נטה אף הוא לפרשנות זו אך הוסיף עליה את אבחנתו כי לצד המחויבות הרעיונית התאפיינה גישתה של תנועת העבודה בפרגמטיזם המתחשב בצורכי 1 המציאות . מאמר זה יעסוק בהיבט אחד של פעולותיה של ההסתדרות : פעילותה המשקית במסגרת 'חברת העובדים', ויתמקד בעיקר במערכות הקואופרטיביות שהקימה, ובהן הקואופרציה האשראית והקואופרציה השיכונית . לא יידונו מסגרות קואופרטיביות אחרות שהיו בהסתדרות אך לא השתייכו למשק ההסתדרותי . לא יידונו גם הקואופרציה הצרכנית שהתגבשה תחילה בזיקה ישירה להסתדרות אך צמחה בהמשך כמערכת קואופרטיבית ייחודית, וכן לא הקואופרציה היצרנית, השירותית והתחבורתית שאוגדה במרכז הקואופרציה . אלה ייבחנו בהרחבה במאמרים נפרדים . ראשית ההתאגדות ...  אל הספר