פרק 9 : יופיטר ויגי | 407 לראותו כבלתי מכוון" . פחות ציינו מאפיין ויגי באותה מידה מבחינת אוצר המילים של הנאום : השזירה הכבדה של ויגיות אוונגלית בטקסט . אוצר המילים שלו בטקס ההשבעה הראשון, שנתיים לפני כן, נעדר כל התייחסות דתית, למעט רמיזה פושרת להשגחה ( "הוא, שמעולם לא נטש את הארץ האהובה הזו" ) . אבל גרסת הניסוי המאולתרת שלו לנאום ב- 7 ביולי ( "לפני כמה זמן זה היה ? — שמונים שנה בערך" ) פתחה ברצונו "להודות בכנות לאל הכול-יכול על האירוע שנקראתם אליו" . כעת הוא פתח בתרועת חצוצרות מקראית, לפני שבע ושמונים שנה, המעוררת בזיכרון את הכרזתו של פרק צ' בתהילים שתוחלת החיים 58 באותה תקופה, אבותינו, כמו האבות האנושית היא "שִׁבְעִים שָׁנָה" . התנ"כיים, הולידו על יבשת זו אומה חדשה, אשר הורתה בחֵירות, כאילו הרפובליקה הייתה כאחת עם האישה בחזון יוחנן "שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגויים" ו"ברחה למדבר, אשר שם הוכן לה 59 מקום מאת האלוהים" . פחות ניכרו בנאום ההשמטות . טענת השוויון לא הוגדרה כלל בפי לינקולן — האם הכוונה לשוויון אזרחי, חברתי או גזעי, או שוויון הזדמנויות כלכלי, שהיה הפרשנות האהובה עליו ...
אל הספר