18 | לינקולן : הנשיא שקרא דרור כל הכבוד לג'פרסון — לאדם אשר, בלחץ המוחשי של מאבק העצמאות הלאומית של עם אחד, היה בעל קור הרוח, החזון והיכולת לשלב במסמך מהפכני פשוט אמת מופשטת, התקפה לכל אדם בכל זמן, ולחנוט אותה שם, כך שתהא תוכחה ואבן נגף היום ומהיום ואילך למבשרי שובם של העריצות והדיכוי . תגובתו של לינקולן להאשמותיו של השיקגו טיימס הייתה הכחשה נחרצת ונוקבת, שפורסמה באילינוי סטייט ג'ורנל ב- 6 בספטמבר 1860 . "זהו זיוף נועז ומכוון . . . מר לינקולן לא נקט מעולם שפה כזו בכל נאום שהוא ובכל זמן" . באופן משונה, לינקולן לא חתם על ההכחשה . "אבקש לא להשתמש בשמי", כתב לינקולן לצ'סטר, "אולם חבריי יבטחו לחלוטין בהכחשת הדבר כזיוף, ככל שהוא מיוחס אליי" . וייתכן שהייתה לו סיבה טובה לסרב לחתום, משום שלמעשה, כפי שכתב לאחר שנים ויליאם הנרי הֶרְנְדוֹן ( שותפו של לינקולן לעריכת דין והביוגרף שלו ) , "מר לינקולן תיעב את תומס ג'פרסון האדם" ו"הפוליטיקאי" . לינקולן ראה בג'פרסון תרכובת של צביעות ואריסטוקרטיה, מחויבות לחירות במילים אך לא במעשים, מגן הסדר האגררי שהסווה את סדר היום של המעמד העליון בערפל הסולידריות עם ...
אל הספר