שהם פוחדים מהחזקים . כתוצאה מכך הם חשים מתוסכלים : הם אינם יכולים להשיג את מה שהם רוצים מהחיים . הם מתחילים לקנא בחזקים ולשנוא בחשאי את עצמם על שהם פחדנים וחלשים . אולם איש אינו יכול לחיות במחשבה שהוא מלא שנאה . כך ממציאים החלשים רציונליזציה , כזו המספרת להם שהם הטובים והמוסריים שהם חלשים , ענווים ופסיביים . סבלנות היא מידה טובה , הם משום אומרים , וכך גם ענווה , וכך גם צייתנות וכך גם השתייכות לצד החלשים והנרמסים . מובן שהמנוגד לכל אלו הוא רע . התוקפנות רעה , וכך גם הגאווה , העצמאות וההצלחה הגשמית . אולם זוהי כמובן רציונליזציה , וחלש פיקח לא ממש ישכנע את עצמו בכך לעולם . צורת החשיבה הזאת פוגעת בו מבפנים . במקביל , החזק יצחק עליו . גם דבר זה יסב לו נזק פנימי . החזקים והעשירים ימשיכו להתחזק ולהתעשר וליהנות מהחיים , והוא יראה את זה , והפגיעה הפנימית תחריף . בסופו של דבר יחוש החלש הפיקח תמהיל כזה של תיעוב עצמי וקנאה באויביו , שיהיה חייב לתקוף . הוא יחוש דחף לפגוע באויבו השנוא בכל דרך שיוכל . אולם מובן שלא יוכל להסתכן בעימות פיזי ישיר . הוא הלוא חלש . כלי הנשק היחידים שלו הן המילים . כך , טע...
אל הספר