על פי הפוסטמודרניזם . אין בנמצא אמת - מידה לא לשונית שהשפה יכולה להתייחס אליה , ועל כן אין אמת - מידה שאפשר להבדיל באמצעותה בין המילולי למטפורי , בין האמיתי לשקרי . דקונסטרוקציה היא אפוא , מבחינה עקרונית , תהליך ללא סוף . הסרת המסכות אינה מובילה אפילו לחשיפת אמונות ומטרות " סובייקטיביות ", שכן " סובייקטיבי " הוא ניגודו של " אובייקטיבי " ואת האבחנה ביניהם הפוסטמודרניזם שולל . " אמונות ואינטרסים של סובייקט " הן עצמן מבנים חברתיים - לשוניים , כך שהסרת מסכה מפיסה אחת של השפה כדי לחשוף אינטרס סובייקטיבי המונח תחתיה פירושה רק חשיפת נתח נוסף של שפה . ושפה זו מצידה יכולה אף היא לעבור הסרת מסכה כדי לחשוף יותר שפה , וכן הלאה . השפה היא כולה מסכות , לאורך כל הדרך . עם זאת , בכל זמן נתון , סובייקט הוא מבנה ייחודי בעל מערכת ייחודית של אמונות ואינטרסים , והוא משתמש בשפה כדי לבטא ולקדם אמונות ואינטרסים אלה . השפה היא אפוא פונקציונלית , דבר המביא אותנו לרטוריקה . בעיני המודרניסט , הפונקציונליות של השפה היא תכונה משלימה להיותה קוגניטיבית . היחיד צופה במציאות באופן תפיסתי , על בסיס תפיסות אלו הוא יוצר א...
אל הספר