מאוד מהאוכלוסייה : תחרות סכום אפס פירושה שישנם מנצחים ומפסידים , ובעוד מעטים ינצחו באופן עקיב ובכך יהפכו קפיטליסטים עשירים , הרוב יפסידו בשלב מסוים ויצטרפו לפרולטריון בעל כורחם . ואשר לבעלי ההון , גם חלקם באוכלוסייה יצטמצם : תחרות סכום אפס מתקיימת גם בתחרות בין הקפיטליסטים לבין עצמם , ומצמיחה מעטים המנצחים באופן עקיב ושולטים בכול בעוד האחרים נדחפים נגד רצונם במורד הסולם הכלכלי . אבל לא כך התפתחו הדברים . בשלב מוקדם של המאה העשרים נראה היה שאף לא אחד מחלקיה של התחזית קולע למתרחש בארצות הקפיטליסטיות . חלה ירידה בשיעורו של מעמד עובדי הכפיים באוכלוסייה , ומצבו השתפר . מעמד הביניים גדל באופן ניכר בחלקו באוכלוסייה ובעושרו , וכך גם המעמד העליון . הסוציאליזם המרקסיסטי ניצב אפוא מול שורה של בעיות תיאורטיות : מדוע לא התממשו התחזיות ? קוצר הרוח , שהיה בעיה מעשית , דחק עוד יותר : אם המוני הפרולטריון הם החומר שממנו חייבים תצמח המהפכה , מדוע אינם מורדים ? הניצול והניכור להתקיים , מה שרואים על פני השטח , וקורבנות הקפיטליזם , הפרולטריון , חייבים לחוש בהם . מה עושים , אם כן , עם מעמד העובדים הלא מורד ?...
אל הספר