הפרטים מטושטשים אך התמונה הכוללת ברורה מאוד : הימין הקולקטיביסטי והשמאל הקולקטיביסטי היו מאוחדים במטרותיהם העיקריות ובזיהוי מתנגדיהם העיקריים . לאיש מן ההוגים הללו לא הייתה מעולם מילה טובה לומר על הגותו המדינית של ג ' ון לוק , למשל . מגמה זו נמשכה במאה העשרים . ההוגים מתווכחים אם ז ' ורז ' סורֶל משתייך לשמאל או לימין . יש בכך היגיון אם מביאים בחשבון שהוא שימש השראה גם ללנין וגם למוסוליני , והתפעל מהם . דוגמה אחת נוספת , להיידגר ולהוגים של אסכולת פרנקפורט יש מבחינה פוליטית הרבה יותר מן המשותף מאשר לכל אחד מהם עם ג ' ון סטיוארט מיל . דבר זה מסביר את העובדה שהוגים החל בהרברט מרקוזה , עבור דרך אלכסנדר קוז ' ב וכלה במוריס מֶרלו - פּוֹנְטי טענו כולם שמרקס והיידגר עולים בקנה אחד , אולם איש מהם לא חלם אי פעם לקשור מי מהשניים ללוק או למיל . הנקודה היא שהליברליזם מעולם לא חדר לעומק הקווים המרכזיים במחשבה הפוליטית בגרמניה . מה שקרה בתחומי המטפיזיקה והאפיסטמולוגיה אירע גם בפילוסופיה החברתית והפוליטית של המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים : ההתפתחויות המהירות ביותר חלו בגרמניה , והפילוסופיה החברתית ...
אל הספר