44 כה נפוצה עד שבקושי ניתן לתארה " . מגוון האסכולות האנליטיות החלו במסקנה של קאנט ששאלות מטפיזיות אינן ניתנות למענה , מכילות סתירה , או שטויות חסרות משמעות שיש להניח להן . מכאן דורבנו הפילוסופים לסגת ולראות בדיסציפלינה שלהם מפעל של ביקורת או אנליזה טהורות . כחלק ממפעל זה היו כמה פילוסופים אנליטיים מוקדמים שחתרו למצוא מאפיינים מבניים אוניברסליים והכרחיים בדקדוק ובלוגיקה . אולם בהיעדר בסיס מטפיזי חיצוני לשפה וללוגיקה הם נסוגו עוד יותר אל עבר הסובייקטיבי והפסיכולוגי . משהגיעו לשם גילו שהסובייקטיבי והפסיכולוגי הם במידה רבה קונבנציונליים ומשתנים , וחשו שהם נאלצים להסיק לא רק שלשפה וללוגיקה אין שום קשר למציאות אלא גם שהן עצמן קונבנציונליות ומשתנות . לאחר מכן עלתה השאלה של מעמד המדע . פילוסופים אנליטיים החליטו מסיבה כלשהי שהם אוהבים מדע , ולכן הם בחרו לנתח את מושגיו ואת המתודות שלו . אבל כעת היה עליהם לשאול , כפי שדחק בהם פול פייראבנד לשאול , מדוע המדע מיוחד ? מדוע לא לנתח את 45 המושגים ואת המתודות של התאולוגיה ? או השירה ? או הכישוף ? לאחר שפטרו את הדיון ב " אמת " כספקולציה מטפיזית חסרת תועל...
אל הספר