נאורות ומורשתו — ומערים טיעונים רבי - עוצמה נגד כל אושיותיה . קיומה של כל תנועה תרבותית בולטת מעלה שאלות בנוגע להיסטוריה של הרעיונות . במקרה של הפוסטמודרניזם , באמצע המאה העשרים חברו יחד התפתחויות לא תלויות זו בזו , בתחומי עיון רבים . מדובר בראש ובראשונה בתחומי האפיסטמולוגיה והפוליטיקה , אבל גם במטפיזיקה , במדעי הפיזיקה ובהבנה שלנו בנוגע לטבע האדם ולערכיו . כדי להבין את הפוסטמודרניזם חייבים להבין את ההתפתחות העצמאית של החוטים הללו ואת הסיבה לכך שהם נשזרו זה בזה בסופו של דבר . מדוע למשל קיבלו טיעונים ספקניים ויחסיים את הכוח התרבותי המצוי בידיהם כיום ? מדוע הם מחזיקים בכוח הזה במדעי הרוח אבל לא במדעים ? מדוע זכו הרפיסות , הניהיליזם והציניות לדומיננטיות תרבותית ? וכיצד יכול כל זה להתקיים בתוך תרבות שהיא עשירה , חופשית ונמרצת יותר מכל תרבות לאורך ההיסטוריה ? מדוע נמצאים ההוגים הפוסטמודרניים המובילים בצד השמאלי של המפה הפוליטית — וברוב המקרים בקצהו ממש ? ומדוע משמשים היום חלקים בולטים בשמאל — אותו שמאל שהגן באופן מסורתי על עמדותיו על בסיס היסודות המודרניים של תבונה , מדע , הגינות לכול ואופט...
אל הספר