248 | כפות רגלי האל השלושה-עשר ) . אבל אפילו הוא, אמריקני ממוצע קומה ועטור זקן בוהמי לבן, התקשה לעכל שהישראלים הקדומים בנו מתחם כף רגל — סמל רעיוני לרגלי האל . כאמור, הספקנות של הקהל לא הייתה חדשה . הצלחתי כבר להתרגל לתגובות המופתעות, הזהירוֹת, המתנגדוֹת והמהולות בחשש, שבאו בעקבות התגליות הקודמות — המזבח בהר עיבל, נרבתא, חרושת הגויים ( סודו של סיסרא ) ועוד . אך באותו זמן, ומכיוון אחר, נפתחה דרך נוספת להבנת כף הרגל : התובנות הלשוניות . חשיבות ההיבטים הלשוניים במקרא אינה זקוקה להדגשה . הניואנסים הקטנים, מילות הקישור המיוחדות והתובנות הגאוגרפיות הפכו מין 'נשק סודי' בניתוח התגליות החדשות, וכשנעשו הרגליים עניין מרכזי בראשית ישראל חזרתי ללשון המקרא . הרגָלים החגים החשובים של ישראל נזכרים ומפורטים בכמה מקומות, אך רק פעמיים נזכרים בספר שמות הרגָלים, שהישראלים צֻוּוּבהם להֵרָאות את פני האדון ה' . הראשונה היא בשמות כ"ג, יד - יח : שִָׁשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה . אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁקֹר : שִׁבְעַת יָקִים תֹּאכַל קַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְקוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ קִ...
אל הספר