בין הרים ובין סלעים | 161 היישוב היהודי באזורים אלה . הניסיונות להתיישב בהר המרכזי היו מעטים וספורדיים : יעיד על כך גוש עציון המבודד, שכבשו הירדנים ב- 1948 ונבנה מחדש . עד 1967 , תשע-עשרה שנים אחרי מלחמת העצמאות, נשארו יהודה, השומרון ובקעת הירדן אזורים ערביים מובהקים . שנית, החלוצים והמתיישבים היהודיים מהתקופה שלפני קום המדינה באו, רובם ככולם, מאירופה בדרך הים . הקשר הימי דרך הנמלים, קודם זה שביפו ואחר כך גם בחיפה, היה העורק העיקרי והבלעדי של הצעירים אל משפחותיהם שבגולה . אין זה מוזר, לכן, שההתיישבות היהודית העירונית התרכזה בערי החוף יפו, תל-אביב וחיפה, ופחות מזה בירושלים . זו האחרונה שימשה מרכז דתי ולאומי, ותפסה מקום חשוב פחות בכלכלת היישוב . ובעקבות החלוץ בא החוקר . עד 1948 התמקד המחקר ההיסטורי- ארכאולוגי שערכו יהודים כמעט רק בתחומי ההתיישבות הציונית . אומנם היו ניסיונות להגיע לנגב, לערבה ולגליל ההררי — אך השומרון והבקעה נשארו זרים לחוקרים הללו . מוקדי העניין והאפשרויות של החוקר האירופי, שאינו יהודי, היו שונים : בהיעדר עניין לאומי או קשר להתיישבות הציונית-יהודית, עמד לרוב התנ"ך בראש ...
אל הספר