פרק שביעי: כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה

98 | כפות רגלי האל שיערתי אז בהיסוס-מה, לאור הנסיבות, כי המתחם הזה יכול להיות 107 סוג של גִלגל . וכך נכתב בעם נולד : לגִלגל תפמיד חיוני בכניסת בני ישראל לכנען . . . בין הקסורת על שתים עשרה האבנים הללו, שנלמחו קהירדן, לבין הפסומ בדברים כ"ז, ב, הקתאר המקת אבנים גדולות בהר עיבל וסיודם בשׂיד — יש מרבה רבה . . . הגלגל קופיע שלושים ותשע פעקים בקמרא . אין זה קמום קסוים אלא סוג של אתר, בדוקה לעיר, כפר או קצודה . . . אופי הגלגלים נמבע, כנראה, בתמופת הנדודים ; קכאן הופעתם ה'זקנית' ותפמידיהם הפולחניים . . . כך הפך המתחם בנחל תרצה למועמד ראשון לגִלגל : הוא בלט בגודלו, בצורתו, ביחידאיותו, במיקומו הגאוגרפי ובקרמיקה שלו . מתחמי כף הרגל בבקעת הירדן נוספו לאתר בנחל תרצה, וכשנחפרו האחרונים — התרבו הפרטים והידע על סוג האתר המסתורי ; אך התמונה הייתה עוד רחוקה מלהיות שלמה . לא יצאנו בכוונה לחפש גִלגלים ולא היינו מודעים במיוחד לעניין, אך סִקרנו אותנו השאלות : מה טיבו של סוג האתר הזה ? מדוע הוא נקרא כך ? האם התקיים בכלל ? כאמור, התברר גם ששום גִלגל לא נמצא ולא זוהה עד אותו זמן, ושכתבו עליהם בספרות בלי להכירם...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר