כשהממשלה דואגת לפנסיה שלנו 137 שכבת המבוגרים הלכה וגדלה, האוכלוסייה הלכה והזדקנה, וכך הלך והתחוור לממשלות בעולם שלצ'קים הפתוחים הללו אין שום כיסוי, והבור הפיסקלי שנפער היה ענק במיוחד . לא זו בלבד, אלא שהפנסיות הללו גם לא ממש הוגנות : מבוגרים רבים צברו עושר ונכסים במהלך חייהם, והם לא ממש צריכים את הפנסיה התקציבית הזו ( אנחנו מדמיינים לעצמנו "קשיש" כזקן הסובל מחרפת רעב, אך למעשה לא זה המצב אצל רוב המבוגרים ) — ולעומת זאת צעירים רבים דווקא לא חיים ברווחה גדולה, והם צריכים לעבוד קשה רק כדי לפרנס את עצמם ; והנה הממשלה מטילה עליהם עול של מיסים, ישירים ועקיפים, כדי לממן את המבוגרים האמידים . גורל דומה פקד את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שנקלעו למשבר אקטוארי חריף שהביא אותן לסבסוד ממשלתי בסכומי עתק, ולבסוף להלאמתן ולסגירתן . מכל מקום, ראו הממשלות את הצרה והחליטו לשנות את כללי המשחק . בישראל, לדוגמה, עברנו מ"פנסיה תקציבית" עם הבור ללא תחתית ל"פנסיה צוברת", שבה המעביד והעובד מפרישים אחוז מסוים מן השכר לקרן פנסיה . קרן הפנסיה, בתקווה, תמשיך ותצבור ריביות ותשואות, ובסוף תהיה לעובד גמלה נחמדה לאחר שיפ...
אל הספר