214 | יומרה קטלנית לשימור מצב העניינים הקיים, ובייחוד הסדר של הקבוצה הקטנה או הקהילה המיידית, הרי אפילו הצעדים הראשוניים כלפי שמירה על כללים והתאמה לתנאים משתנים – כלומר, הצעדים הראשונים לקראת ציוויליזציה – ייחשבו "לא טבעיים" ו"רעים" . אם "טבעי" חייב לשמש במשמעות של מולד או אינסטינקטיבי, ו"מלאכותי" הוא תוצר של תכנון, הרי שהתוצאות של אבולוציה תרבותית ( כמו כללים מסורתיים ) אינן שייכות לכאן ואף לא לכאן – ולכן אינן רק נמצאות במרחב ש"בין אינסטינקט לתבונה" אלא גם במרחב שבין "טבעי" ( כלומר, אינסטינקטיבי ) ל"מלאכותי" ( כלומר, התוצר של תכנון תבוני ) . הדיכוטומיה הבלעדית בין "טבעי" ו"מלאכותי", כמו גם החלוקה הדומה, והנוגעת לה, שבין "תשוקה" ו"תבונה" – שאף היא, מתוך היותה בלעדית, אינה מאפשרת מרחב כלשהו בין המונחים – העלתה לפיכך תרומה גדולה להזנחה ולאי ההבנה של התהליך האקסוֹסוֹמאטי החיוני של אבולוציה תרבותית שהניב את המסורות שחרצו את גורל צמיחתה של הציוויליזציה . בפועל, הדיכוטומיות מגדירות את האזור הזה ואת התהליכים האלה כבלתי קיימים . אך אם אנחנו חורגים מעבר לדיכוטומיות הגסות האלה, אנחנו רואים שהני...
אל הספר