פרק 7. לשוננו שהורעלה

164 | יומרה קטלנית ושימושינו האפשריים בהם . מובן שתיוג, מיון, והבחנה כאלה הם מעורפלים מאוד, ובעיקר, מובן שכל שימוש בשפה מושפע מפרשנויות או מהשערות בנוגע לסביבתנו . גתה כבר הבחין בכך שכל מה שנדמה לנו כעובדות הוא השערה, וכל "ידיעותינו" על סביבתנו הן פרשנויות . כתוצאה מכך אנו נתקלים בבעיות שונות בניסיוננו לנתח ולבקר בעצמנו את השקפותינו . למשל, אמונות נפוצות רבות מבוטאות בשפה רק במרומז, וייתכן שלעולם לא נבטא אותן במפורש . לכן הן לעולם לא תיחשפנה לשום ביקורת, ובשל כך השפה מפיצה לא רק חוכמה אלא גם שטויות שקשה לסלק . כמו כן, קשה להסביר בשפה מסוימת – בשל מגבלותיה והקשריה המסוימים – דברים השונים מאלה שאותה שפה שימשה בעבר להסביר . ולא רק ההסבר קשה, אלא גם תיאורו של מושג חדש במונחים מקובלים, וגם מיונו של משהו שהשפה מיינה עד כה בצורה מסוימת, בעיקר אם אותו מיון מתבסס על הבחנות מולדות של חושינו . קשיים כאלה הניעו מדענים מסוימים להמציא שפות המיוחדות לתחומי המחקר שלהם . מתקנים חברתיים, בעיקר סוציאליסטים, פעלו מאותם מניעים, וכמה מהם הציעו בכוונה תחילה תיקונים 1 בשפה כדי להקל על שכנוע העם בעמדתם . לנוכח...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר