82 נונה אורבך העבודה תזרום בנחת . להלן כמה שאלות להתחלת תהליך חשיבה על המרחב כפדגוג : האם המיון בסדנה שלך נגיש ומאפשר לכל התלמידים והתלמידות להתמצא בסבך החומרים ? האם הארגון מאפשר לכולם לבחור מקום מתאים ליצור באופן אישי ורגוע בתוך הקבוצה ? האם התלמידים נראים נהנים ומרוכזים בעשייה שלהם ? האם הם עוזרים זה לזה בטבעיות ? האם ישנם מגוון ביטויים של אמנות בחלל אצלך ? האם הסדנה מנוהלת כך שנוצר רצף בין המפגשים ? האם העבודות שמורות היטב ? האם את נהנית מזמנך עם התלמידים או חווה את זמנך כ"מכבה שריפות" ? אם אכן כל זה מתאפשר - מתרחשת תופעה קסומה שבה כל תלמיד חוקר גם את עצמו, לומד לקבל אחריות לבחירותיו ומתפתח ללא תחרות ומתחים עם חבריו לכיתה . במקום התפרעות שוררת המולת יצירה וסקרנות ; במקום אי-שקט נרקם מגוון של הבעות חזותיות וסובלנות הדדית . כאשר סדנה כזו פועלת בעקביות היא הופכת להיות הלב המיטיב והמזין של כל בית הספר ומרעיפה סובלנות ושמחת חיים על כל סביבותיה . כדי שנוכל לנהל מרחב יצירה כזה עלינו להיות ערות לקומפוזיציה של המרחב ולחפציו . נשאף ליחסים טובים בין הריק למלא לצד נראות ורוך שאינם מציפים ורועש...
אל הספר