ב. הבובה ה'מדעית' והגיבן הגזעני

שלמה זנד 260 המחקרית המקובלת, אך תחתיו הופיע שדה מדעי שזכה לשם מכובד : "חקר מוצאן של העדות היהודיות" . בלשון העיתונאית הפופולרית הוא כונה בפשטות : "החיפוש אחר הגן היהודי" . מדינת ישראל, שהחלה לרכז חלק מיוצאי הקהילות היהודיות מרחבי אירופה, ומאוחר יותר רבים מיהודי העולם המוסלמי, ניצבה בשנותיה הראשונות בפני הבעיה הדחופה של יצירת עם ואומה חדשים . כפי שכבר הוזכר בפרקים הקודמים של ספר זה, את התפקיד העיקרי בייצור תרבותי זה נטלו האינטלקטואלים העברים שבואם לפלשתינה המנדטורית וראשית מפעלם החינוכי הטרימו את הקמתה של המדינה . מהתנ"ך לפלמ"ח הופצה ונלמדה ההיסטוריה "האורגנית של העם היהודי" בכל רמותיו של החינוך הממלכתי . הפדגוגיה הציונית יצקה דורות של תלמידים שהאמינו בתום לב בייחודה ה"אתני" של אומתם . אך בעידן הפוזיטיביזם המדעי נדרשה האידיאולוגיה הלאומית לאישוש נוסף שתוקפו מוצק יותר מהחומרים ה"רכים" שהופקו במדעי הרוח : מעבדות הביולוגיה התבקשו לספק את הסחורה . הן עשו זאת בתחילה בצנעה ניכרת יחסית . נורית קירש שהשלימה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב, 505 מסקנתה הייתה חקרה את צעדיו הראשונים של ה...  אל הספר
רסלינג