שלמה זנד 212 399 לעימות המכריע, וכך "הטה היהודי את המלך אל דתו והתייהד" . המשך הכתוב, כמו גם תחילתו של המכתב, מציעים היפותזה מעניינת מבחינה היסטורית על ראשית התגיירותם של הכוזרים : וישבו ישראל עם אנשי קזריא בתשובה שלמה . ויחלו היהודים לבוא מן בגדד ומן כורסן ומארץ יון והחזיקו בידי אנשי הארץ ויתחזקו בברית אב המון ] אברהם [ . וישימו עליהם אנשי הארץ אחד מן החכמים לשופט וקוראין שמו בלשון קזר כגן . על כן נקראו שמות השופטים שקמו אחריו כגן עד היום . והשר הגדול של קזריא הסבו שמו סבריאל . 400 ייתכן שסבריאל ממכתב זה היה שמו של המלך בולאן הידוע ממכתבו של יוסף לאחר התייהדותו, וניתן גם להטיל ספק רב במסופר ולהניח שתיאורי ההתגיירות הדרמטיים הם אגדות והטפה דתית ותו לו . הידיעות על ההגירה כזרז המשמעותי להתייהדות נראות כאן כהרבה יותר רלוונטיות להבנת ההיסטוריה הכוזרית . הגעתם של מאמינים יהודים מארמניה, מאזורי עיראק של היום, מכורסָן ) דרום – מזרח פרס ( ומהקיסרות הרומית המזרחית, הייתה כנראה נקודת המוצא לתחילת התגיירותה של הממלכה המוזרה . יהודים מגיירים נהדפו מחוץ לתחומי המונותיאיזם המתחרה והמנצח, נצרות או א...
אל הספר