ט. על גורלם ה'עצוב' של תושבי יהודה

שלמה זנד 174 "היעלמותם" של יהודים מהארץ אירעה, ככל הנראה, עם ראשית התנצרותם של רבים מהם . אולם על פי מירב הממצאים והעדויות, ההתפשטות הנוצרית לא ביטלה לחלוטין את הנוכחות היהודית בארץ כולה והאוכלוסייה נותרה מורכבת, מלבד מהמוני המתנצרים, מגוש יציב של מאמינים יהודים, ממיעוט שומרוני חזק, וכמובן מפגאנים כפריים שהמשיכו להתקיים עוד זמן רב בשולי תרבויות הדת המונותיאיסטיות . מסורת היהדות הרבנית ביהודה ובמיוחד קשריה הענפים עם בבל היוו עדיין בלם יעיל לכושרה של הנצרות הדינמית לעשות לה נפשות בכל מרחבי ארץ הקודש . גם הדיכוי הנוצרי של הרשויות הביזנטיות לא הצליח להכריע לחלוטין את עוצמת האמונה והפולחן היהודיים והמשך בנייתם של בתי כנסת, כמו גם המרד האחרון בגליל בשנת 614 לספירה, בראשותו של בנימין מטבריה, 314 מוכיחים זאת היטב . כפי שבער, דינור וההיסטוריונים הציונים האחרים האמינו, נוכחות משמעותית זו אמנם השתנתה באופן רדיקלי עם הכיבוש המוסלמי במאה ה – 7 . ברם, התמורה החשובה לא התרחשה כאמור עקב עקירתם של היהודאים מארצם, שכן אין לכך כל סימן וזכר בעדויות ההיסטוריות . את פלשתינה, לשעבר ארץ יהודה, לא שטפו גלים של...  אל הספר