ב. גלות ללא הגליה — היסטוריה באזור דמדומים

שלמה זנד 136 זה האחרון גדול מן הראשון, כי עתה נסתם לה כל חזון ולא היה עוד נביא אשר 215 יבשר לה קץ אלמנותה ואבלה" . עיצוב הסיפור ההיסטורי נעשה, אם כך, על פי דגם החורבן המופיע במקרא, ולפיכך מתבקשת הייתה גם ההגליה שבאה בעקבותיו . ההיסטוריון הראשון של "הלאום" היהודי המשיך לגולל את הטרגדיה בטון רווי עצב וכאב : "מי יוכל לתאר את ייסורי היהודים, אשר לוקחו בשבי בידי הרומיים ! יותר מתשע מאות אלף הלכו בשביה בימי המלחמה הזאת ] . . . [ נערים ונשים נמכרו לכל איש, אשר הרבה במחירם ; ואחרי אשר מספרם היה רב מאד, נקנו בידי סוחרי העבדים במחיר 216 מצער" . את רובו של הנרטיב על סופו של מרד הקנאים שאב כמובן גרץ מיוספוס, כאשר הוא מנפח "קצת" את המספרים . אך אין הוא מהסס לצעוד צעד קטן נוסף, כלומר לנדב אינפורמציה נוספת שלא קיימת במקור, וכך לחדד את מסר הזיווג המקודש של "חורבן – הגליה" : כה נכחדה הלאומיות היהודית . רק שארית מעטה נשארה בארץ – המולדת, והשרידים האלה היו נבוכים ונדהמים למראה קץ המלחמה, אשר נלחמו בה היהודים ברוח גבורה מפליאה, למראה חרבן העיר וההיכל הקדוש . רב חלקי ארץ יהודה נשמו מבלי יושב, ערים וכפרים נ...  אל הספר
רסלינג