ד. פולמוס ההיסטוריונים

מתי ואיך הומצא העם היהודי ? 91 ההיסטוריוגרפית . הוא תיעב את סממני הבדלנות בהגדרת זהויות בעבר הקדום, בדיוק כפי שסלד מהגזענות המודרנית בהווה הפוליטי שבו חי ופעל . את ההיסטוריה העתיקה של תושבי יהודה הוא הכיר בעיקר דרך הפריזמה האימפריאלית הרומית, אף כי העמוד הראשון בפרק המרתק "ארץ יהודה והיהודים" בספרו דברי ימי רומא יוצר את הרושם שהוא קרא היטב גם את יוסט . מומזן לא חשב שהיהודאים היו בהכרח ממשיכיהם הרוחניים של העברים הקדמונים, וכך גם הניח שחלק הארי של 104 היהודים ברחבי האימפריה הרומית אינו צאצא ביולוגי ישיר של תושבי יהודה . גישתו ההיסטורית האנטי – מהותנית בהתפתחותם של הלאומים השתקפה היטב בעמדתו בפולמוס טרייטשקה – גרץ . בעיני מומזן לא היו היהודים עם – גזע זר אלא אחד מהשבטים או העדות המהווים איבר אינטגרלי של גרמניה החדשה . עקרונית, אין הם שונים מבני שלזוויג – הולשטיין, מקום הולדתו של מומזן, או מתושבי הנובר או הסה . לאום מודרני הוא תוצר מיזוג של רכיבי תרבות מגוונים המגיעים ממקורות שונים . היהודים אמנם צריכים להשתלב בסביבתם ולהשיל על פי הכרתם ויכולתם פן לא זניח מייחודם המתבדל, אולם עליהם לעשות ...  אל הספר