שלמה זנד 42 הופעתו . לא במקרה היו שני המחברים ליברלים שהביטו בחשש על תרבות ההמון ועם זאת קיבלו עקרונית את רעיון שלטון העם . לרוע המזל, לכדי כתיבת חיבורים שיטתיים ורחבי היקף על הלאום לא הגיעו השניים . המאה ה – 19 עדיין לא הייתה בשלה לכך . הוגי לאומיות מפורסמים כגון יוהן גוטפריד הרדר ) Herder ( , ג'וספה מציני ) Mazzini ( וז'יל מישלה ) Michelet ( לא זיהו לעומקה את עורמת התבונה הלאומית, שבטעות נתפסה בעיניהם כארכאית ולפרקים כנצחית . הראשונים שהחלו באמת למלא את החסך התיאורטי היו דווקא הוגים ומנהיגים מרקסיסטים בתחילת המאה ה – 20 . הלאום הוטח כאגרוף בפרצופם האידיאולוגי – אוטופי של קרל קאוטסקי ) Kautsky ( , קרל רנר ) Renner ( , אוטו באואר ) Bauer ( , ולדימיר איליץ' לנין ויוזף סטלין . ה"היסטוריה", ההוכחה התמידית לצדקתם, כמו בגדה בהם בהקשר הלאומי . הם נאלצו להתמודד עם תופעה מוזרה שלא נצפתה ממש בתחזיותיו של מרקס הגדול . גל מחודש של תביעות לאומיות במרכז ובמזרח אירופה כפה עליהם דיון שהניב ניתוחים מורכבים, אם כי גם מסקנות נמהרות 21 שנותרו כפופות תמיד לצרכים מפלגתיים מידיים . תרומתם החשובה ביותר של המ...
אל הספר