הדיאלקטיקה של כשל השוויון: השמאל הישראלי בין ניאו–ליברליזם לסוציאל–דמוקרטיה

מרקס ועתיד הסוציאליזם 346 לשמאל קוד שיפצח את דפוסי ההצבעה ה"שבטיים" ויחדור את חומת האיבה שמפגינים כלפיו המעמדות הנמוכים, תוך שהוא מגדיר קואליציה חברתית חדשה, שבדמותה של "ישראל אחת" תייצב מרכז הגמוני חדש בפוליטיקה הישראלית . ואולם, בפועל התגלתה אידיאולוגיית ה"כולם" כבעלת כושר משיכה מוגבל, דווקא בקרב המעמדות הנמוכים, המזרחיים ברובם, שדחו את בשורתה . יתר על כן, בעוד שחלקים מן המעמדות הנמוכים גילו נכונות לבחון את נאמנויותיהם הפוליטיות ולנטוש את הליכוד, הרי שאת התחליף מצאו מרביתם לא ב"ישראל אחת" — גם לא לאחר בקשת הסליחה האופנתית בשם "מפלגת העבודה לדורותיה" — אלא בקוטב המנוגד, במדיניות השיסוע של ש"ס . עולה מכאן שברק ניצח אמנם בבחירות, אך סדר היום של הימין מוסיף עדיין לעצב את דמותה של החברה הישראלית . אידיאולוגיית ה"כולם" משקפת היטב את מגבלותיו וסתירותיו של הניאו – ליברליזם "הרך" שאימץ הגרעין המוביל של השמאל, המבטא את האינטרסים של המעמד העליון ומעמדות הביניים בישראל . ביסודה אין אידיאולוגיה זו אלא עדכון מצע הצמיחה ו"שינוי סדר העדיפויות" של יצחק רבין, תוך הקפדה שלא לחרוג מכללי המשחק של השוק הח...  אל הספר
רסלינג