מרקס ועתיד הסוציאליזם 238 יותר . אבל אם הקומוניסטים נפרעו ממנו, מכיוון שלא היה מוכן לשתף אתם פעולה, אפילו כדי להציל את חייו, הרי שהמפלגה הסוציאל – דמוקרטית מצדה שללה ממנו את הזכות והלגיטימיות לפעול בשמה וכשליחה, בבטלה את חברותו בה ב – ,1949 אם כי פרסמה את ההודעה בעניין זה רק ב – ,1950 לאחר שלאושמן כבר היה מחוץ למולדתו . ואצלב הוֹלוּבּ ) Holub ( , שהיה מזכיר המפלגה הסוציאל – דמוקרטית בגולה כעשרים שנה, מ – 1949 עד ,1969 אומר כי לאושמן בגד במפלגתו בוועידתה ב – ,1947 שבה נבחר 3 אמנם הוא מבקש — בהמשך החיבור, בקרבת מקום לטענתוליושב ראש המפלגה . הראשונה — למתן את הכרזתו זו על ידי קביעתו, שלאושמן וטימש ) Tymeš ( לא חתרו מן ההתחלה, ובכל תנאי, לאיחוד עם המפלגה הקומוניסטית, כפי שעשה היו"ר המודח זדנק פיאֶרלינגר ) Fierlinger ( . יכול להיות, מנחש הוֹלוּבּ ברשימתו, ששניהם רצו למנוע את הגרוע ביותר, כלומר הם שאפו להציל משפחות וחברים שכבר היו בבית הסוהר ; אין זה מן הנמנע שאיימו עליהם או שהבטיחו להם הבטחות שונות . מתברר, בסופו של דבר, שהוֹלוּבּ מתקשה לכנותם "בוגדים" . אולם למרות לבטיו, הוא כותב, כשהוא נתמך בעמדתו...
אל הספר