198 אלון מרק שניהם גם יחד מתעצמים . התודעה נעה במהרה שוב ושוב מתחושת הנאה לתחושת צער עד שברגע אחד "התופעה כולה, עם השניות 325 היקר משווה שבקרבה קמה [ . . . ] לפני התודעה פתאום כאחדות" . פעולת סירוגין זו לפעולה הפיזית של דגדוג - הדגדוג מעלה את הלחץ במוח, והצחוק שפורץ בעקבותיו מסדיר את סדרי הלחץ 326 במוח ועוזר להביאם בחזרה לקצב בריא . סוג התיאור הזה מזכיר את שתי התיאוריות, של סוזוקי ושל וואטס, לדרך מימוש הסאטורי . דרך הזן היא במהותה דרך של אי-שניות ולכן מכילה את כל צמדי הניגודים : שחור ולבן, חושך ואור, אהבה ושנאה, טוב ורע . המימוש של הזן תלוי, כמו בתיאור של היקר, בהכלת שני הצדדים המנוגדים ובהתעלות מעליהם . הסוטריולגיה שעליה מדבר סוזוקי ניזונה אף היא ממהלך כזה : כלול בו עתה ( באיש הזן, לאחר חוויית השחרור ) בלי הבחנה, בלי התפלגות ובאופן טוטאלי - כל דבר שהוא, בין אינטלקטואלי, בין רגשי ובין שואף, כל דבר הנכלל בחיים לאמיתם, חיים הפטורים מן הפרדוקסים של השכל ( האינטלקט ) . זהו העולם כפי שהוא, נתון לנו ב "עובדותיו הגולמיות" ( כדרך שהן מכונות על ידי כמה פילוסופים ) , הניצבות מולנו באופן שאין לשנ...
אל הספר