דיון ומסקנות

ניב גולדשטיין 146 של ליבוביץ וכשר . עם זאת, ניכר גם כי משנתו המוסרית של כשר מהווה קוטב נגדי למשנתו המוסרית של ליבוביץ . אשר על כן, נראה כי נוכל לסמוך את ידינו על דברים שאמר ליבוביץ עצמו, שבהם התייחס התייחסות ישירה לקווי הדמיון והשוני בין משנתו הוא ובין משנת תלמידו, אסא כשר : " ] . . . [ ביני ובין פרופ' כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קרבה רעיונית רבה, שעיקרה — הבנה הדדית עמוקה, אם כי 352 לא תמיד הסכמה מלאה" . כעת אבקש לעמוד על מאפיינים במשנותיהם של ליבוביץ ושל כשר העוברים כחוט השני לאורך המחקר . ראשית, מהמחקר עולה כי המניע המרכזי, העקבי והחזק ביותר המוביל את ליבוביץ לחרוץ דעה על סוגיות שונות הוא מניע דתי, שבא לידי ביטוי בבחינת השפעתה של כל סוגיה, חילונית כדתית, על מצבה ומעמדה של הדת . למעשה, אף על פי שבסוגיות שונות בלטו גם מניעים מוסריים או דמוקרטיים בדבריו של ליבוביץ, הרי שאלה היו תמיד משניים למניעים הדתיים שהביאו אותו לחרוץ דעה בנידון – דידן . כך למשל מדבריו של ליבוביץ בסוגיה הפוליטית של הפרדת הדת מן המדינה ניכרת באופן חד – משמעי דאגתו הראשונה במעלה לתפקודה, חו...  אל הספר