הקדמה: הבל היה הרוצח הראשון

12 אורן בן יוסף אנו יכולים לקרוא אותו מתוך התייחסות לכך שבסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, מיתוסים שמטרתם לחזק את זהותנו האנושית, אנו נוטים להתייחס לרוח האנושית בצורה חיובית ולפעמים אפילו מפוארת, שאינה תואמת תמיד את המציאות . האם יש טעם באמת בסיפור שעל פיו הגיבור הוא מי שפונה לעזור או להושיע את שאר בני האדם סביבו, אם בפועל רגעים כאלו נדירים או כלל אינם קיימים ? מדוע להמשיך ולספר סיפורים אלו בעולם שבו עזרה לאחרים היא מעשה מאוס ? מדוע אנחנו נהנים לצפות בסרטים שבהם אנשים נלחמים למען הצדק בעולם שבו רובנו נלחמים למען רווח אישי, אם בכלל ? מצד אחר, ניתן לחשוב על היחס בין הסיפור והפעולה לא ככזה שבו סיפור מתאר פעולה דמיונית, אלא ככזה שבו היעדרה של הפעולה הוא זה שמוליד את הסיפור . במילים אחרות, ייתכן שבמקרה של הדרך , הסיפורים שבהם הגיבורים עוזרים לאנשים מסופרים בדיוק מכיוון שבמציאות הם לא עוזרים לאף אחד . זה הבדל חשוב . הסיפור יכול להיות מסופר מתוך צורך בתשבחות עצמיות, או כדי לפצות על היעדרם של המעשים המסופרים בהם . במקרה הראשון הנושא של הסיפור הוא האדם, ובמקרה השני הנושא הוא המעשה עצמו . לחלופין, הס...  אל הספר
רסלינג