זוהר החלומות 140 הדרשה מסייגת את הנאמר בחלק המאגי : אין די בברכה לבדה, צריך שהכוהן המברך יהיה בעל עין טובה ואהוב על העם . ומי שלא מודע לסוד שטומנת בחובה הברכה, אין ברכתו ברכה . תפקידו של הכוהן המברך הוא להקנות דעת ותורה לעם . התורה שיבקשו מפיו היא תורת העליונים, הווה אומר, מי שאינו שולט בנסתרות העליונים, בתורת הסוד, אינו יכול להעביר תורה זו לעם, ולפיכך גם אינו יכול לברך . הברכה אמנם פועלת לאיחוד הכוחות העליונים ולהורדת השפע, אבל ממש כמו שלא כל אחד יכול לברך, כך גם לא כל כוהן רשאי לברך . ברכה נעשית בעלת משמעות ופועלת את פעולתה בעולם האלוהי כאשר הכוהן מסוגל "לכוון באלו הדברים שלמעלה ליחד את השם הקדוש כפי שצריך", כנאמר בדרשה . רק מי ששולט ברזי הסוד ומבין את פעולת האלוהות בעולם, וחי בכל מהותו את העולם הרוחני, רק הוא מסוגל לייחד את השם הקדוש וברכתו נעשית בעלת משמעות . אך גם בכך לא די . אמנם צריך שיימצא כוהן ראוי לשאת את הברכה, אבל חשוב שגם העם יהא ראוי לברכה, שאם לא כן הכוהן יאמר את דברו, אבל 258 הברכה לא תהיה בעלת תוקף ומשמעות . ת ר ג ו ם : נשא, ח"ג, קמו ע"א : הדא הוא דכתיב כה תברכו את בני...
אל הספר