תפילה בזמן ברכת כוהנים להטבת החלום

החלום בעת העתיקה, במקרא ובתלמוד וזיקתו לחלום בזוהר 137 ששימשו קמֵע והטקסט המרכזי בהם הוא ברכת כוהנים . גבריאל ברקאי מתַארך 249 בברכת כוהנים שלושה אותן למחצית השנייה של המאה השביעית לפנה"ס . פסוקים המופיעים בבמדבר ו, כב - כו : "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ : יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָוִיחֻנֶּךָּ : יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָוְיָשֵׂם לְךָשָׁלוֹם" . וייס מציין שהברכה מורכבת מפסוקים בסדר עולה הדרגתית, שלוש מילים וחמש עשרה אותיות, חמש מילים ועשרים אותיות ושבע מילים ועשרים וחמש אותיות, ובסך הכול שישים אותיות, וכן שלושה מספרים בעלי משמעות מאגית ומטען של קדושה — שלוש, חמש 250 על כוחן של מילים ושבע . כמו כן גם למספר שישים יש משמעות מאגית . בעולם העתיק אומר אפיק : קיימת המילה הנאמרת, המילה הנמסרת על ידי מומחים לדבר — בעלי כוחות עזר נסתרים ומעל לכולם המילה הנאמרת במסגרת טקסים . . . כך יש לראות את הדגשת התלמוד . . . "דמרחמי ליה" ( ברכות נה ע"ב ) . רק האנשים האוהבים את החולם לא יחשבו עליו מחשבות רעות . . . גם למחשבתו הטובה או הרעה של אדם יש עוצמת מה, הפחותה מביטוי 251 ממשי, אך לא מבוטלת ...  אל הספר