החלום בעת העתיקה, במקרא ובתלמוד וזיקתו לחלום בזוהר 109 161 האמת והשקר הם אפוא מושגים יחסיים, אבל אמת שמקורה הטומאה" . בקדושה היא נצחית ומוחלטת . בחלומות שמקורם בכוחות סטרא אחרא השקר מהתל באדם והאמת מדרדרת אותו לתהומות של חטא . בחלומות של הצדיק, היסוד האמיתי הוא מן המלאכים, והשקר מקורו בעולם השדים . מט מתרגם את המשפט האחרון בדרשה מתוך חיי שרה, ח"א, קל ע"א - ע"ב : "וזהו [ מי ] הוא זוכה יותר בעוד שהוא עומד והנשמה עומדת בעולם הזה", כך : 162 מן התרגום ברור "אין מי שיכול לזכות ביותר, כל עוד הוא חי בעולם הזה" . שהחיטה, הבר, שהצדיק זכה בה, היא סוד יקר ערך, אמת נצחית והבחנה דקה, שספק אם אדם יכול להשיג כל עוד הוא מצוי במגבלות שהחומר מטיל על הרוח בעולם הזה . מקורן של אמיתוֹת נצחיות הוא אם כן בשכינה . הם עוברים באמצעות המלאך גבריאל, אך מדובר במראות נבואה ; ה"בר" שהצדיק קולט במשך החלימה הוא בחזקת מראה נבואי שמקורו בשכינה . זיהוי היסוד הנבואי, היסוד האמיתי שבחלום, הוא אפוא זיהוי הבר מתוך התבן, כדברי ר' יוחנן ( ברכות נה ע"א ) : "אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר ל...
אל הספר