החלום בעת העתיקה, במקרא ובתלמוד וזיקתו לחלום בזוהר 99 המאמר בויקרא קדושים פד ע"א נוגע להרהור כחלום . מי שמהרהר בנשים יפות במשך היום, יהיו לו מחשבות וחלומות ארוטיים בלילה . הזוהר מגנה חלומות כאלה ומזהיר חזור והזהר מפני חלומות מיניים, שמהם נוצרים שדים . 128 מבחינה זו אין הזוהר לא פלא שרשב"י נמנע בכל דרך מלהביט באישה יפה . שונה מן התלמוד . בפרשת וישב ח"א, קפג ע"א הדרשה דנה באורחותיו של הצדיק, שעליו נאמר כי האל מגלה את אוזנו ומספר לו את הדברים העתידים לבוא על העולם . עם זאת מוזכרות שתי עובדות שנראות תמוהות : האחת — האל מגלה לאדם "דברים כפי הרהורי לבו", ואם כך במה שונה הצדיק מכל אדם שהרי אין הוא רואה בחלומו חזיונות נבואיים, אלא מהרהורי ליבו . האחרת — נאמר שזה נעשה כדי שהצדיק "יקח דרך של תוכחות עולם" . לא זו בלבד שאין הצדיק רואה אלא את מחשבות ליבו, אלא שבחלום גם מטיפים לו מוסר כדי שיתקן וישפר את הליכותיו . וולפסון פותר קושי זה בכך שהוא מקשר בין דברי הזוהר כאן למאמר חז"ל : "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" ( ברכות נה ע"ב ) . הזוהר שואב את דעותיו מן המקורות, ובעיקר מ...
אל הספר