השכינה כממונה על שינה, מוות ולידה מחדש

זוהר החלומות 88 93 המקובלים הם היוצאים מהכלל שמצליחים להשיג את מה שלא ראה בחייו . השכינה בעודם בחיים, אבל זו זמינה בשינה, שנתפסת בזוהר כמועד שבו הנשמה נכנסת לתחום השכינה . וכדבריו של תשבי : היסוד הראשי בתפיסת השינה בספר הזוהר הוא הבנתה כפירודם של כוחות הנפש מן הגוף . . . השינה היא מעין מיתה, והזוהר חוזר ומדגיש, שבלילה טועמים בני העולם טעם של מיתה . תפיסה זו קשורה במישרים במאמר חז"ל, שהשינה היא "אחד משישים למיתה ( ברכות נז ע"ב ) , אלא שבספר הזוהר קרבת השינה למיתה אמיצה יותר . . . הלילה הוא סמל לשכינה ואף שלטונה בעולם הוא בלילה . ואילו החושך הוא גילומו של סטרא אחרא וכוחותיו פועלים בחושך . . . לפי הסבר זה לא הגוף בלבד מצוי בתחום המוות, אלא גם הנשמה המסורה לרשות השכינה . . . כל יקיצה בבוקר היא מעין תחיית המתים . . . הנשמות העולות בלילה נקלטות 94 כזרע בשכינה . . . אחר כך בבוקר היא מוציאה אותן לחוץ ויולדת אותן . מאמרים אחרים בזוהר מקפידים לציין שרק נשמות הצדיקים עולות וזוכות לראות פני שכינה, בעוד שנשמותיהם של האחרים נלכדות בידי כוחות סטרא 95 הצדיק הנשוי עובר אם כן בכל לילהאחרא ושוהות במחיצתן...  אל הספר